לנהל חיי מין ומיניות בפרק ב"

בתקופת ההתאהבות , שאורכת בין 4 חודשים לארבע שנים, יש פריחה מינית. המשיכה הראשונית, ההתחדשות האישית והזוגית ,הריגוש הכללי והמיני , כל אלו יחד הם קרקע פוריה לחיי מין מספקים, מיטיבים ומהנים (אצל מרבית הזוגות). עם התבססות המערכת הזוגית , רמות הריגוש בכלל יורדות, והזוג נכנס לתקופה של עשייה משותפת ובניה של מערכת חיים שיתופית שמכילה בתוכה את השגרה היומיומית עם ההתחייבויות , החובות ורמות ריגוש נמוכות בהרבה. ברור, שהשגרה מספקת יציבות רגשית . יחד עם זאת, השגרה מצריכה התמודדויות רבות יומיומיות עם מטלות פשוטות אינסופיות ועם אתגרים קבועים .

 

זוגות שמגיעים לפרק ב` מתמודדים הדדית עם חוויות טובות וקשות שחווה כל אחד מבני הזוג בתוך זוגיות שהסתיימה (גרושים, מוות). אצל כל איש.ה קיים מטען רגשי מהעבר שמשפיע על המיניות האישית : למשל חינוך ותרבות מינית אליהם התחנך כל אדם, תחילת קיום יחסי מין מרצון או כפייה, טראומות מיניות על כל גווניהן ועוד. עם זאת, מי שחווה זוגיות משמעותית ופרידה זוגית עוצמתית כמו גרוש.ה אלמן.ה מגיעים לפרק ב` בחייהם גם עם רף ציפיות הנוגע למיניות וחיי מין. מכיוון שכך, ההתמודדות אצל זוגות בפרק ב` היא מורכבת אפילו יותר מאשר אצל זוגות נטולי משאות כבדים אלו.

 

בנוסף, אצל זוגות בפרק ב`, לעיתים קרובות חיי המין מתחילים כשברקע יש לפחות ילד אחד. כלומר, הפרטיות הזוגית שמאפיינת את החיים של זוגות בתחילת דרכם, לא קיימת. תוך פרק זמן קצר או מיידי יש להתחשב בצרכים של ילד אחד לפחות. משמעות הדבר היא שהריגוש המיני העצום של תחילת הזוגיות מתקיים בתוך מסגרת של הורות של לפחות אחד מבני הזוג. וכידוע, ההורות מכבידה על הספונטניות המינית . היעדר פרטיות או קושי ביצירת פרטיות גם כן מכבידים מאד על ספונטניות ולהט מיני.הצטרפות ילד ובהמשך ילדים לתא הזוגי מביא שמחה ואושר עצומים, לצידם מצטרפים עייפות, תשישות, חוסר סבלנות, הכבדה כלכלית ועוד. עייפות היא "קילר" של חשק מיני. בזמן של חופשות ובסופי שבוע, זמנים בהם יש יותר שעות שינה, יש לרוב יותר יחסי מין.אצל זוגות שמתחילת מערכת היחסים שלהם נמצאים ילדים כחלק מובנה, מתמודדים עם כל ההכבדות האלו משלבים מוקדמים מאד. זוגות אלו מאותגרים מהרבה מאד אספקטים וגם מהענין המיני.

 

זוגות בפרק ב` מתמודדים עם מצבי חיים מורכבים שמחייבים התגייסות משמעותית בעניינים רגשיים, כלכליים אישיים וזוגיים. ההתמודדויות האלו כרוכות בלחץ נפשי . מי שמצוי בלחץ נפשי נוטה פחות לחשוק ביחסי מין. כך, יכול לקרות שבמהלך היום לבת הזוג היה ויכוח עם הגרוש. ויכוח שהותיר אותה מותשת כועסת ועצבנית. כפי הניראה , באותו הערב היא תהיה פחות פנויה ליחסי מין. ואותו הדבר נכון במקרה הפוך. פערים בחשק המיני נמצאים אצל הרבה מאד זוגות. החשק המיני שונה באופן מובנה אצל נשים וגברים. עפ"י רוב לגברים רמה יותר גבוהה של חשק מיני. ענין פיזיולוגי שמושפע מרמות גבוהות של ההורמון טסטוסטרון אצל גברים. (לנשים יש גם טסטוסטרון , אבל ברמות נמוכות מאד). גישור על הפערים בחשק המיני הוא מטלה שזוגות רבים מאותגרים בה. זוגות בפרק ב` שמאותגרים בהתמודדויות רבות ומגוונות הנוגעות לחינוך הילדים המשולבים, הפרטיים והמשותפים, להתמודדות עם בני הזוג שלשעבר ועם משפחות רחבות מורחבות ומורכבות, הגישור על הפערים המיניים הופך למורכב יותר אפילו.

מכיוון ,שחשק מיני הוא ענין רגשי (לחלוטין בראש) ומושפע מאד מלחצי החיים כולם מעייפות מעומסי עבודה וכלכלה, אצל זוגות בפרק ב` הוא עלול להיות אפילו פגיע יותר.אצל זוגות בפרק ב` יחלפו שנים ארוכות מאד עד שהילדים כולם יצאו מהבית והם יזכו לפרטיות מלאה שמאפשרת יותר חופש מיני.
לסיכום, יחד עם האתגרים העצומים שהחיים המשותפים בפרק ב` מציבים, ניתן בהחלט לקיים חיים מספקים וטובים בכל ההיבטים וכמובן גם בהיבט המיני. תקשורת זוגית פתוחה ומאפשרת היא המפתח המרכזי לפתרון ולגישור על הפערים בחשק המיני. באמצעות תקשורת פתוחה ובטוחה לשני בני הזוג ניתן לשוחח להבין ולתאם ציפיות וכך לזכות בחיי מין מיטיבים ומספקים.