אני בת 33, ויש לי בן זוג מזה שנה. אני אוהבת אותו, הוא חכם, ישר, ויש לו חוש הומור סופר שנון וגם הסקס אחלה. הבעיה שהוא מאוד קמצן. הוא טוען שאני בזבזנית, שזה נכון, אבל אני לארג`ית ואוהבת לתת מתנות ולפנק. אני לא אוהבת להתחשבן על כל שקל עם חברות כשיוצאים לבלות, ובטח לא עם בן זוג. אני מרוויחה הרבה פחות ממנו, יש לו עבודה טובה בהייטק, והוא זה שתמיד מחשבן על כל שקל ולא נדיב במתנות, הוא תמיד רוצה שנצא פחות לבלות מטעמים כספיים אפילו שהוא יכול להרשות לעצמו. הוא הציע לי לעבור לגור איתו, ואני מהססת בגלל הקמצנות. האם קמצנות היא תכונה שניתנת לשינוי?
תשובה: שלום לך, קמצנות היא אכן תכונת אופי לא מחמיאה. קמצנות היא סוג של כפייתיות ובחובה נמצאת חרדה קיומית. במערכת יחסים זוגית קמצנות יכולה להתפתח לסוג של אלימות כלכלית. כאשר, בעל המאה הוא בעל הדעה. עד כאן לענין הקמצנות.... משום שאחותה ההופכית הבזבזנות , היא גם כן תכונה בעלת פוטנציאל בעייתי מאד. קשה מאד לסמוך על אדם בזבזן. קשה לבטוח בו כלכלית ולנהל איתו חיים משותפים מלאים המושתתים על אמון מלא. שונות מהותית בתפיסת העולם כלכלית היא כר פורה לחיכוכים זוגיים:מכיוון שהרבה מאד החלטות הנוגעות להתנהלות היומיומית והן בפועל החלטות כלכליות שמצריכות אמון הדדי: מקום המגורים והמגורים עצמם, קניות בסופר , ניהול משק הבית המשותף ועוד. בבסיס כל החלטה כזאת נמצאת החלטה כלכלית. כאשר, תפיסת היסוד הכלכלית מאד שונה , ההגעה לעמק השווה מורכבת מאד ועלולה להיות מו"מ מפרך או מריבה. לשאלתך האם קמצנות היא תכונה שניתנת לשינוי, התשובה היא האם בזבזנות היא תכונה הניתנת לשינוי? התכונות ההופכיות שלכם יכולות להיות אמצעי לאיזון וויסות הדדי . הוא ילמד להרגיע את החרדה ולהנות מהכסף וממנעמי החיים ואת תלמדי לווסת את הצורך לפנק ולהיות לארג`ית, תלמדי לחיות לפי היכולות הכלכליות שלך ולא לפי החלומות שלך. משמע, אם כל אחד מיכם יבין שבאמצעות האחר הוא מתפתח ולומד לוסת את עצמו ולא מנסה לשנות את האחר, אלא מנסה להשתפר בעצמו מתוך הבנה ומודעות לחולשות שלו עצמו, אזי הזוגיות שלכם יכולה להיות מקור להתפתחות ולאושר אישי וזוגי.
