מגפת הקורנה שהשתלטה על סדר היום העולמי בתחילת שנת 2020 , שולטת בחיינו מאז חודש מרץ האחרון.המגפה הביאה עימה שינויים עצומים שמשפיעים כמעט על כל ההתנהלות של כל אחד ואחת.
ההשפעות הבולטות ביותר הן בתחום החובה לנקוט בבידוד חברתי. הבידוד החברתי מכנס את המשפחה הגרעינית לתוך הבית פנימה. ההשלכות של הבידוד החברתי ניכרות בתחום הכלכלי והחברתי וכך למעשה נוצר סדר יום חדש שמאלץ את כולנו להתגמשות ולהסתגלות לתנאי חיים חדשים ושונים מאד מהשגרה אליה היינו רגילים עד פרוץ המגפה.
המגפה טומנת בחובה, חרדה ודאגה מפני הידבקות במחלה שעדין אין לה תרופות מדויקות וגם לא חיסון. הדאגה מפני המגפה היא דאגה קיומית . כל אדם בפני עצמו דואג לעצמו ולמשפחתו ולרשת החברתית הסובבת אותו. עם זאת, היענות מלאה ללא כחל וסייג להוראות ולתקנות הבידוד החברתי , מביאה עימה לחצים וחרדות בתחום החברתי- משפחתי ובתחום הפרנסה.
עשרה חודשים מאז פרוץ המגפה, כשעדיין אין ידיעה ברורה עד מתי נאלץ לחיות תחת מגבלות הבידוד החברתי, ניכר שיש קבוצות באוכלוסיה הסובלות במיוחד .
ראשית הקשישים הבודדים, שנמצאים בקבוצת הסיכון מפאת גילם. הקשישים, שגם בתקופות שגרה נוטים לסבול מבדידות, סובלים עתה יותר.המגבלות על ביקורים וגם של בני משפחה, גורמים לניתוק חברתי חריף.
ילדים ובני נוער: קבוצה גדולה מאד, שהחיים חברתיים ופעילות חברתית ענפה, בימי שגרה, הם מרכז חייהם. מסגרות החינוך , בהם הילדים ובני הנוער שוהים בשגרה, סגורות. ילדים ובני נוער, שחיים חברתיים הם חלק מרכזי מחייהם, נאלצים לשהות בבית בחברת המשפחה הגרעינית. ילדים ובני נוער , מדגישים כעת שהם חסרים מאד את המסגרות החינוכיות. הם אומרים בפה מלא שהם מתגעגעים לפעילות חברתית לאינטראקציה חברתית. נכון, שהלמידה כביכול ממשיכה באמצעות האינטרנט. יחד עם זאת, ברור שהמפגשים המקוונים לא נותנים מענה לחסך החברתי. ילדים נאלצים ללמוד לבד ולהיות באינטראקציה חברתית רק עם מי שנמצא איתם בקבוצת (קפסולה) הלימוד. ילדים ובני נוער רבים מתלוננים על שיעמום , על קושי משמעותי בלמשמע את עצמם וללמוד באמצעות מפגשי הזום, על ניתוק חברתי, אכילה רגשית, קושי בשמירת שגרה של פעילות גופנית ובמיוחד מתלוננים על היעדר מפגשים ופעילות חברתית.
הורים , בני זוג: קבוצת ההורים שמתמודדת עם ההשפעות הכלכליות והחברתיות של מחלת הקורונה, ומתבקשת גם לתת מענה למצוקות של הילדים וההורים שלהם. קבוצת דור הביניים, שנדרשת לתפקוד גבוה ויעיל בתוך תקופת החרום. חלק מבני הדור הזה נאלצים להתמודד עם לחצים כלכליים כבדים ובעיות פרנסה. הורים שחייבים להתגמש ולעבוד מתוך הבית, תוך שהם מנסים גם לנהל את בני הבית את הילדים לתמןך בלמידה מרחוק ולתת מענה להורים מבוגרים. קבוצת הגיל הזו נדרשת להתמודדות בכמה חזיתות בו זמנית. הלחצים המופעלים על הזוגיות גבוהים מאד. בני זוג שקודם להתפרצות הקורונה סבלו מקשיים זוגיים, נמצאים כעת בסיר לחץ זוגי, משפחתי כלכלי וחברתי. ההתכנסות לתוך הבית פנימה , סגרה את המרחב המקצועי –חברתי שמתקיים במקום העבודה. כל בני הבית חווים שינוי דרמטי שמחייב הסתגלות מהירה לתנאי חיים חדשים. דור ההורים , נמצא בחזית אל מול כל מי שמתקשה להסתגל למציאות החדשה. ההורים, שהם " המבוגר האחראי" נדרשים לטפל בבני המשפחה ובו זמנית לתפקד היטב בכל תחומי החיים. הדרישות הרבות והגבוהות אל דור ההורים גורמות ללחצים כבדים על המערכת הזוגית.
הבידוד החברתי שמחייב חיים יחד באותו מרחב מגורים 24/7 , עלול גם לפגוע באינטימיות הזוגית. במשפחה בה יש בני נער ששעות השינה שלהם שונות , ההורים עלולים למצוא את עצמם במצב בו מתקשים למצוא זמן לפרטיות ואינטימיות מינית. הילדים שערים עד השעות הקטנות, "מפריעים" להורים שזקוקוים לפרטיות ולשקט בתוך הבית, כדי למממש את האינטימיות המינית שלהם. זוגות שקודם לפרוץ המגפה חוו קשיים בתחום המיני, עלולים למצוא את עצמם חווים קשיים משמעותיים יותר בתחום המיני עם פערים משמעותיים של חשק מיני בין בני הזוג. המין והמיניות שהם מקור לתחושה של אינטימיות ואהבה עלולים להפוך לחזית נוספת של קשיים וחוסר שביעות רצון.
הורים יחידנים, נדרשים להתעמת עם מצבי הלחץ של ילדיהם ושל הוריהם. הורים יחידנים, נמצאים לבד בהתמודדות המורכבת והמאתגרת . קשיי הפרנסה עלולים להחמיר ולהגביר מאד את הלחץ והחרדה הקיומית. הורים שנמצאים בתוך הסדרי ראיה של משמורת משותפת, או משמורת של אחד ההורים,נדרשים שוב ושוב להתגמש ולמצוא פתרונות שמותאמים לתקנות הקורונה לבני הזוג לשעבר ולהם עצמם. הם נדרשים לגמישות ולהתאמות שצורכים אנרגיות נפשיות . הורים יחידנים עלולים לחוש בדידות קשה. גם הם, כמו כולם , חווים בידוד חברתי. הבידוד החברתי מנתק מקבוצות תמיכה שקיימות ונגישות יותר בימי שגרה.
השימוש באינטרנט ,שהתעצם עשרות מונים עם פרוץ הקורונה, לשימור חיי עבודה וחברה, הפך לכורח . בימים שקדמו למגפה, הורים ניהלו מלחמות חורמה בשימוש מוגבר באינטרנט, כדי לפתח ולשמר יכולות ומומנויות חברתיות. כיום, האינטרנט הוא ערוץ התקשורת המרכזי וזמן המסך כמעט ואינו מוגבל.
האתגרים העצומים , ההכרח להתאמות אישיות זוגיות ומשפחתיות לנוכח השינויים שמגפת הקורונה כפתה עלינו, מביאים עימם מצוקות ודחק נפשי. בני נוער וילדים מתלוננים מאד על הבידוד החברתי. קשישים מתלוננים על הבדידות והניתוק מהעולם ומרשתות התמיכה. בני דור הביניים שאמורים להושיע את דור ההורים ודור הילדים וגם את עצמם, נמצאים תחת עומסים רגשיים כבדים ביותר.
המערכת הזוגית נמצאת בתווך ונדרשת להתמודדויות חדשות ולפתרון בעיות ולהתאמות.אצל זוגות רבים יש מועקה זוגית ואישית. המועקה באה לידי ביטוי בקוצר סבלנות, בציפיה (לא תמיד ריאלית) לתמיכה ולהכלה כאשר בן/בת הזוג שרויים בתוך אותה מצוקה. זוגות שסבלו בעבר מסוגי אלימות שונים, הם כיום בסיכון משמעותי להחמרה של האלימות.
התקופה העכשווית מחייבת התמודדות יעילה יותר עם חרדות, מצבי חוסר ודאות ומצבי לחץ בכלל. קשיים זוגיים מהעבר, נוכחים ביתר שאת. פערים ברצונות, צרכים, תקוות וציפיות הדדיות מורגשים בעוצמה גבוהה.
כמובן, שיש גם זוגות שההתכנסות פנימה הבייתה , מביאה עימה חוויות חיוביות של התגברות משותפת על קשיים, יותר זמן איכות זוגי ויותר זמן איכות משפחתי. הזמן המשותף הוא מתנה והפתעה טובה שמנצלים אותו בטוב ולטובה.
במשבר הנוכחי של מגפה עולמית בריאותית, כשהתא הזוגי נמצא תחת מכבש לחצים אדיר, נכון לפנות לטיפול זוגי. בטיפול זוגי ו/או משפחתי יהיה מקום למצוקות של כל אחד מהפרטים המרכיבים את המערכת. בטיפול תתרחש למידה של מיומנויות הכלה ותקשורת הדדית. הטיפול הזוגי/ משפחתי מאפשר מציאת דרכים יעילות יותר לפתרון בעיות ומלמד גם אמפתיה והתחשבות הדדית.
הזנחה של המשבר הזוגי/ משפחתי עלולה להחריף את עוצמת המשבר. הטיפול הזוגי/ משפחתי לא רק פותר את הבעיות הבוערות, הטיפול הופך למנוע לצמיחה משפחתית וזוגית, ולכן רצוי וכדאי לפנות לטיפול .
