טיפול בנפגעים ונפגעות תקייפה מינית |
|
החשיפה של פגיעה מינית היא השלב הראשון וההכרחי כדי שמי שנפגע.ה יזכו לטיפול מתאים. נושא הפגיעות המיניות , שבשנים האחרונות זוכה ליותר תשומת לב ציבורית, עדיין אינו מדובר ומטופל די הצורך. ללא ספק, תקופת הסגר בבתים שכפתה עלינו מגפת הקורונה, גרמה לעליה נוספת בפגיעות המיניות. ידוע שכל ילדה חמישית נפגעת מינית וכל ילד שביעי נפגע מינית. עד גיל 10 שנים שכיחות הפגיעות המיניות בין בנים ובנות זהה. מרבית הפגיעות המיניות מתרחשות בתוך מה שאמור להיות המרחב הבטוח והמוגן, כלומר ע"י אנשים המוכרים לנפגע.ת. אין סוף דוגמאות לדמות הפוגע.ת. הפגיעה המינית היא פגיעה עמוקה, בליבה של הנפש. זו פגיעה בגרעין האמון בזולת והיכולת לסמוך עליו. לפגיעה המינית יש מופעים התנהגותיים מגוונים. בגילאים שונים התגובה ההתנהגותית שונה ומשתנה. ילדים שחוו פגיעה מינית, יתקשו מאד לשתף דמות מרכזית בחייהם, בדבר הפגיעה. הפגיעות המיניות עלולות להתרחש בכל משפחה, ללא הבדל דת , גזע, מעמד סוציואקונומי.
הפגיעה המינית נושאת בחובה (באופן פרדוקסלי)תחושת בושה של הנפגעים. תחושת הבושה היא זו המונעת מימי שנפגע.ה לפנות לטיפול . בכל עת, פנייה לטיפול וטיפול הם דרך המוצא מהסבך הרגשי שמותירה הפגיעה המינית.
|
||